אותו מוצר, פי שניים במחיר — בדקנו שקית פתיתים אחת ב-29 רשתות
מ-4.90 ₪ ועד 10.90 ₪ על אותו ברקוד בדיוק, באותו יום
קל להגיד "המחירים שונים בין רשתות". הרבה פחות קל להרגיש כמה. אז לקחנו מוצר אחד, פשוט ככל האפשר, ובדקנו כמה הוא עולה בכל מקום שבו הוא נמכר באותו יום.
המוצר: שקית פתיתים של 500 גרם
בחרנו את פתיתים אפויים קוסקוס 500 ג׳ (ברקוד 7290100702628) לא כי הוא מיוחד, אלא כי הוא ההפך מזה: מוצר יבש, בסיסי, שנמצא כמעט בכל סופר בארץ ושאף אחד לא בודק את מחירו לפני שהוא זורק אותו לעגלה.
ב-13 באוגוסט 2026 היו לו 716 מחירים פעילים ב-29 רשתות שונות. אותו ברקוד, אותה שקית, אותם 500 גרם — כך שאין כאן שאלה של "גודל אריזה אחר" או "מותג אחר". ההשוואה היא בין אותו דבר בדיוק.
המספרים שלהלן מתייחסים לרשתות עם חמישה סניפים ומעלה, ולכל רשת נלקח המחיר החציוני — כדי שסניף בודד עם מבצע לא ידבר בשם רשת שלמה. מחוץ לגבול הזה נמצא גם מחיר נמוך יותר, 4.40 ₪, אצל מפיץ סיטונאי עם שני סניפים בלבד.
התוצאה: 5.50 ₪ מול 10.90 ₪
המחיר החציוני הנמוך ביותר היה 5.50 ₪ — ביוחננוף, ובשתי רשתות קטנות יותר שהשוו לו. ברשת היקרה ביותר, סופר יודה, החציון היה 10.90 ₪. פי 1.98 — כמעט כפול, על אותה שקית.
ואם יורדים לרמת הסניף הבודד, הקצוות רחוקים עוד יותר: הסניף הזול ביותר בבדיקה מכר את השקית ב-4.90 ₪, והיקר ביותר ב-10.90 ₪. הפרש של 6 ₪ על מוצר שעולה פחות מעשרה.
באמצע נמצאות רוב הרשתות הגדולות, וגם שם יש סדר: רמי לוי 5.80 ₪, קרפור 6.45 ₪, שופרסל דיל 6.50 ₪, מחסני השוק 6.90 ₪, טיב טעם 7.90 ₪, פרשמרקט 8.90 ₪.
הפרט המעניין: גם בתוך אותה רשת
שופרסל מופיעה בבדיקה שלוש פעמים, כי היא מפעילה כמה פורמטים של חנויות — ולכל אחד מחיר אחר לאותה שקית: שופרסל דיל 6.50 ₪, שופרסל שלי 6.90 ₪, שופרסל אקספרס 7.90 ₪.
זה לא באג בנתונים אלא מדיניות: פורמט דיסקאונט גדול בפריפריה ופורמט שכונתי קטן במרכז העיר לא מתומחרים אותו דבר. אצל קרפור ראינו את אותה תופעה בתוך פורמט אחד — 64 סניפים, מחירים שנעו בין 5.10 ₪ ל-6.90 ₪.
המסקנה המעשית: "הרשת שאני קונה בה זולה" זו לא הבטחה. אפילו הסניף שלכם ברחוב ממול לא בהכרח מתומחר כמו הסניף של אותה רשת בעיר הבאה.
למה בכלל נוצר פער כזה
שלושה כוחות עיקריים. הראשון הוא מדיניות התמחור של הרשת: רשתות דיסקאונט מתמחרות מוצרי בסיס נמוך כדי למשוך את הקנייה השבועית כולה, ומרוויחות במקום אחר. השני הוא עלות התפעול של הסניף — שכירות במרכז תל אביב וחנות נוחות קטנה עולים כסף שמגולגל למדף.
השלישי הוא פשוט חוסר תשומת לב שלנו. מוצר שעולה שקלים בודדים לא מרגיש כמו החלטה כלכלית, ולכן אף אחד לא משווה אותו — וכשאף אחד לא משווה, אין לחץ שיסגור את הפער.
מה זה שווה בכסף אמיתי
שקית אחת בחודש: חיסכון של כ-65 ₪ בשנה. זה לא משנה חיים. אבל עגלה שבועית מכילה 30 עד 50 פריטים, ורובם מתנהגים בדיוק כמו הפתיתים האלה — פער של עשרות אחוזים שאף אחד לא בודק.
שם כבר מדובר במאות שקלים בחודש, וההבדל היחיד בין מי שמשלם אותם למי שלא הוא שתי דקות של בדיקה לפני הקנייה.