אותה רשת, אותו מוצר, מחיר אחר — תלוי באיזה סניף
ההבדל בין סניפים של רשת אחת מגיע ל-60 אחוז
כשמדברים על "המחיר ברמי לוי" או "המחיר בשופרסל" מניחים בלי לשים לב שלרשת יש מחיר אחד. לנתונים יש דעה אחרת.
מה מצאנו בתוך רשת אחת
באותה בדיקה של שקית פתיתים 500 גרם ב-13 באוגוסט 2026, יוחננוף מכרה אותה ב-4.90 ₪ בסניף אחד וב-7.90 ₪ בסניף אחר — פער של יותר מ-60 אחוז בתוך אותה רשת, באותו יום.
קרפור נעה בין 5.10 ₪ ל-6.90 ₪ על פני 64 סניפים. מחסני השוק בין 5.90 ₪ ל-7.90 ₪ על פני 50 סניפים. זו לא תקלה — זו הנורמה.
הפורמט של החנות הוא חצי מהסיפור
רשתות גדולות מפעילות כמה סוגי חנויות תחת אותו שם מסחרי, ולכל אחת מודל תמחור משלה. שופרסל, למשל, הופיעה בבדיקה שלוש פעמים: שופרסל דיל ב-6.50 ₪, שופרסל שלי ב-6.90 ₪ ושופרסל אקספרס ב-7.90 ₪.
ההיגיון פשוט: חנות נוחות קטנה בלב העיר משלמת שכירות גבוהה, מחזיקה מלאי קטן ומוכרת נוחות. פורמט דיסקאונט גדול בפאתי העיר מוכר כמות. אלה שני עסקים שונים שחולקים לוגו.
מה עוד משפיע
מיקום גיאוגרפי — סניפים באזורים יקרים נוטים להיות יקרים יותר, וסניף שנמצא בתחרות ישירה מול מתחרה ברחוב ממול נוטה להיות זול יותר. תחרות מקומית היא אחד הכוחות החזקים ביותר על המחיר, והיא פועלת ברמת הסניף ולא ברמת הרשת.
ומבצעים מקומיים: לא כל מבצע רץ בכל הסניפים, ולכן אותו מוצר יכול להיות במבצע אצלכם ולא בסניף השכן, או להפך.
מה זה אומר בפועל
שני דברים. הראשון: כשאתם בודקים מחיר, בדקו אותו עם מיקום — "המחיר ברשת" הוא ממוצע שלא קיים באף קופה. השני: אם יש שני סניפים של אותה רשת בטווח נסיעה סביר, הם לא בהכרח מציעים את אותו מחיר, ושווה להסתכל על שניהם.
זו גם הסיבה שהאתר מציג מחיר לכל סניף בנפרד, עם המרחק, ולא מחיר אחד לכל רשת. מחיר ממוצע של רשת הוא מספר יפה שאי אפשר לשלם בו בקופה.