אין רשת זולה — יש עגלה זולה
בדקנו ארבעה מוצרים, וקיבלנו שלוש רשתות מנצחות שונות
לכל אחד יש דעה על איזו רשת זולה. הבעיה היא שהדעה הזו נבנתה מכמה מוצרים שבמקרה נבדקו, והיא כמעט תמיד נכונה חלקית בלבד.
ארבעה מוצרים, שלושה מנצחים
ב-13 באוגוסט 2026 בדקנו ארבעה מוצרים יומיומיים ובכל אחד מהם מצאנו את הרשת הזולה. שקית פתיתים 500 גרם — יוחננוף (5.50 ₪). קפה טורקי — גוד פארם (12.90 ₪). קרם ידיים — יוחננוף (11 ₪). קפסולות קפה עלית — אושר עד (12.50 ₪).
ארבעה מוצרים, שלוש רשתות שונות שמנצחות. אף אחת מהן לא ניצחה בכל הארבעה, וזה בדיוק העניין.
קרפור: באמצע במוצר אחד, היקרה ביותר במוצר אחר
על שקית הפתיתים קרפור היתה באמצע הטבלה (6.45 ₪) — סבירה לגמרי. על קפסולות הקפה, מאותה בדיקה, היא היתה היקרה מבין הרשתות שנמדדו: 21.90 ₪ מול 12.50 ₪ באושר עד. אותו יום, אותה רשת, שתי תשובות הפוכות.
זה לא אומר שקרפור יקרה. זה אומר שהשאלה "האם קרפור זולה" היא שאלה לא טובה. השאלה הטובה היא "האם קרפור זולה במוצר שאני קונה".
למה זה עובד ככה
רשתות לא מתמחרות עגלה, הן מתמחרות פריטים. כל רשת בוחרת קטגוריות שבהן היא נלחמת על המחיר — כי הן מה שהלקוחות שלה זוכרים — ומקזזת בקטגוריות שבהן איש לא משווה. הסלים של שתי רשתות יכולים לעלות אותו דבר בסך הכול, ולהיות מורכבים מפערים הפוכים לגמרי.
לכן פרסומת שאומרת "הזולה בישראל" יכולה להיות נכונה טכנית על סל מסוים ולא רלוונטית לסל שלכם.
מה לעשות עם זה בפועל
לא צריך לפצל קנייה בין ארבע חנויות — הזמן והדלק אוכלים את החיסכון. מה שכן עובד: לזהות את 10–15 המוצרים הקבועים שלכם, לבדוק אותם פעם אחת, ולראות איזו רשת זולה דווקא בהם. זו הרשת שלכם, גם אם היא לא "הרשת הזולה" של אף אחד אחר.
ואת הפריטים היקרים והחד-פעמיים — מכשיר חשמלי קטן, מארז גדול, מוצר יבוא — שווה לבדוק בנפרד לפני כל קנייה. שם הפער הבודד גדול מספיק כדי להצדיק נסיעה.